מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עדות י׳:ב׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות עדות י׳:ב׳
2 אֵי זֶהוּ רָשָׁע כָּל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מַלְקוֹת זֶהוּ רָשָׁע וּפָסוּל. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה קָרְאָה לַמְחֻיָּב מַלְקוֹת רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר דברים כה ב "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע". וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מְחֻיָּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁהוּא פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר במדבר לה לא "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת":
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עדות י׳:ב׳
2 איזהו רשע וכו' עד שחייבין עליה מלקות. בסנהדרין פרק זה בורר דף כ"ה כ"ז :
3 וכבר נתבארו בכלל מצוה ומצוה עד מדבריהם. פרק י"ט דהל' סנהדרין הוא זה הביאור: